מס הרכוש על קרקעות פנויות שהמדינה מבקשת להחזיר, לרבות קרקעות חקלאיות שלא ניתן לממש בהן בנייה, חושף סתירה מהותית במדיניות המדינה: בעוד שבעלי קרקע אינם מקבלים פיצוי על הפוטנציאל התכנוני שלהם, המדינה דורשת מהם מס שנתי על אותו פוטנציאל בדיוק, והעיוות הזה הופך את המס לאמצעי גבייה על חוסר אונים תכנוני ולא לכלי תמרוץ אמיתי
